החורף הוא העונה האהובה עלי ביותר: כובעים ומטריות, מרק כתום, קשת בענן ובעיקר תמריץ להתכרבל מתחת לשמיכה "לחרוף" ולהתבונן מתוך השקט, מה שמחבר אותי מיד למצב "דב" בקלפים האינדיאנים.
הקלפים האינדיאניים ידועים גם כקלפי סגולה; האינדיאניים האמינו שהאדם יכול ללמוד ולרפא את עצמו באמצעות התכונות של החיות. בעבר, זקני השבט טיפלו באנשים כך; ובהמשך התפתחה שיטה זו לחמישים ושלושה קלפים. קלפים אלו מאוד עמוקים ומאפשרים להתחבר ליכולות ולעוצמות שלנו ולממש אותן בחיינו. מניסיוני הרב, התובנות מהם תמיד "מזיזות" משהו בלב ובתודעה, והגילויים דרכם מרגשים ומסקרנים.
לכל חיה יש מסר או מספר מסרים והתשובה ניתנת לפי השאלה.
כמו הדוב בטבע, שנכנס למערה שלו לשנת חורף, ומתעורר לחיים חדשים באביב, כך גם המסר של הקלף המבקש מאתנו לעצור מעט, להיכנס פנימה "למערה" שלנו; לחשוב, לעבד ולהפנים עניינים המעסיקים אותנו ולצאת עם התובנות לדרך חדשה.
קלף הדוב מבקש להזכיר לנו שגם ובמיוחד בשגרה כדאי לנו לעשות הפסקות ולהפסיק לחפש תשובות בחוץ ואצל אחרים. זמן עם עצמנו להרהורים, מדיטציה או למנוחה במיוחד כשיש עניין שעלינו לפתור, מאפשר את המרחק והמרחב הדרוש לנו למצוא תשובות פנימיות, לתכנן, להתארגן ולהגשים חלומות.
"המערה" שלנו לא חייבת להיות רק חופשה של חודש בתאילנד, אלא גם זמן קצר עם הקפה של הבוקר, בערב אחרי שכולם כבר ישנים וכיבינו את הטלוויזיה, בהליכה, ריצה או מתי ואיך ומתי שנבחר. כמו הפער בין החורף לאביב, כך גם מרגע ההתכנסות תוך כשלושה חודשים עשוי להגיע שינוי, תובנה משמעותית המאפשרת צמיחה וגדילה.
מאחלת לכולנו שבוע חורפי נעים למציאת "המערה" האישית שלנו, להתעוררות והתחדשות.
