אז המצב הביטחוני שוב דופק לנו בחלון, מטלטל את הספינה שנושאת את השם "ישראל" על כל דייריה, ושוב אי אפשר להרדם בלי לחשוב what if…
בזמן הזה הפוליטיקאים שלנו, אלה שבעוד זמן קצר "ייצגו" אותנו בכנסת, הם המורמים מהעם, עסוקים בהשמצות זה כלפי זה, כמו מריבת ילדים בגנון של ברכה – הוא אמר, הוא התחיל, הוא לא אוהב אותי…
ובגן של ברכה בשדרות ילדים זכים, קטנים מתרגלים כבר 15 שנה בריחה למקלטים. הם לא באמת מתרגלים, זה מה שמספרים להם, כי איך אפשר להסביר לילד בן 3-4-5 למה מנסים להשמיד אותו? למה שונאים אותו? הרי גם לנו אין תשובות לשאלות האלה.
לפני שבועיים וקצת גם כאן נשמעה אזעקה, גם אנחנו יצאנו לחדר המדרגות, ואני… שתמיד יש לי מה להגיד, לא ידעתי איך להסביר לאהוב הקטן שלי מה פשר הדבר.
אהוב שלי… שיקרתי לך כשאמרתי שאגן עלייך מכל רע, שיקרתי כי לא ידעתי שגם אם אסוכך עליך בגופי לא אוכל להבטיח את בטחונך.
ואמן, אמן אהוב קטן שכשאתה תגיע לגיל הנכון להתגייס כבר יהיה שלום, ואת המדים תלבש רק כדי לייצג את ישראל בכבוד.
פיבי, מרגשת כרגיל
כותבת נפלא ומרגשת
היה שלום אחותי היה יקרה טיפה שמאל הלך לעזלזל יחד עם הערבים,אבל בשביל זה צריך ימין קצוני חזק וזה לא יקרה כי לכם יותר הכפאת מיותר המחייה