חלום המופע הגדול בתבל

כחובב תרבות החלטתי ללכת למופע הגדול בתבל, המופע של להקת בראשית באלבום הבכורה שלהם בריאת העולם.
הוזמנתי כאורח כבוד. בהתחלה היה תוהו ובוהו ולא ידעתי האם לפנות לימין או לשמאל, האם הכניסה היא מהאזור המזרחי או מהאזור המערבי, הרגשה של כאוס מוחלט.
משהו בתוכי אמר שאסור לי לוותר, משהו גרם לי לחשוב שזה הדבר הכי גדול – וכך באמת היה.

תפסתי את מקומי הקטן בחלל הגדול והמלא באווירה בלתי מוסברת.
ברגע אחד הרגשתי שאני לבדי וברגע אחר הרגשתי את ההמון ממתין יחד איתי.
היה חושך מוחלט, הרגשתי את הרוח בפני, רוח קרה ונעימה שמדי פעם היא מלטפת ואז שוב הולכת.
לפני שהחל המופע הגדול היו הבזקי אור שהופיעו ונתנו הרגשה שהמופע אוטוטו מתחיל, ההרגשה הייתה נפלאה.
למרות שישבתי קרוב, לא הצלחתי לראות את הפרצופים על הבמה. אולי מהתרגשות ואולי בגלל התפאורה הייחודית.

ברגע אחד קטן וקסום החלו ברקע צלילים ומנגינות  שעטפו את האזור. שאלתי את עצמי האם אלה תופים? האם אלה קלידים או שזה רק אני והציפורים.
אור גדול הופיע ברקע, הוא בא והלך וסימן לבאות, המופע מתחיל עם ציפיות גבוהות.
הלהקה עמדה מול ההמון אשר הריע בקול גדול, הסתכלתי ימין ושמאל ולא ראיתי נפש חיה.
החלטתי להתרכז במופע ולהעריך כל רגע שאני חלק מזה.

הביצוע הראשון היה מלאכי האור ואבירי החושך.
הלהקה בחרה להתחיל בביצוע סולידי ושקט בלווי אקוסטי טבעי, הקולות והצלילים יצרו נתיבי דרך בין השקט האין סופי.
היה קול אחד מוביל וקולות רבים שעטפו את הביצוע והפכו אותו למושלם.
מנגינה של יצירה וקולות של עשייה סיימו את הביצוע הראשון, ההמון היה בשמיים, טירוף חושים כבר בהתחלה, הרגשה של שלמות!
לאחר שההמון נרגע השקט חזר לאזור, הצלחתי לשמוע קולות ממרחקים והלהקה עמדה מוכנה לביצוע השני.

הביצוע השני היה עולם המים.
ביצוע מבריק של רוק ואופרה, חיבור בין תרבויות וסגנונות ביצירת מופת אחת.
בשיא הביצוע הלהקה עצרה והקהל החל לשיר במקומה, הפזמון לא יוצא לי מראש.
"טועמים את המים וחולמים לגעת בשמים"
ביצוע נדיר בכל קנה מידה, הקהל הריע בקול גדול דקות ארוכות לאחר סיום השיר.
מארגני המופע המשיכו עם אפקטים של קולות, אורות וצלילים שנתנו הרגשה של כוח ושליטה ובמבט קצרצר לאחור הכול זז הרבה יותר מהר בתחושת זמן לא מובנת.
הסתכלתי שוב לבמה המרכזית להתרכז במופע הגדול בתבל.

הלהקה עמדה מוכנה לביצוע השלישי אימא אדמה.
הביצוע החל עם סולו תיפוף שהרעיד כל חלקת אדמה באזור.
קצב פעימות הלב החל לעלות, ואז במופע פירוטכניקה מרהיב החלו לעוף כדורים בשמיים בצבעים שונים, בגדלים שונים ובמהירויות שונות, ראיתי את זה ממש עובר לי מעל לראש אבל לא הצלחתי לגעת.
הקהל היה בטירוף, האווירה הייתה מחשמלת בכל ביצוע הם שברו שיא חדש ונתנו הרגשה שהטוב עוד לפנינו במופע יוצא הדופן הזה.
בתום הביצוע הצלחתי לשמוע את השקט חודר למרחב הפתוח ואז בנקישה האחרונה על התוף הקהל קם והריע לדבר הגדול ביותר ביקום.

את הביצוע הרביעי – לעוף בעקבות החלומות
ביצוע מיוחד ונדיר, שיתוף פעולה של כמה סגנונות לתוך יצירת מופת אחת.
להקת "הציפורים" החלה לשיר בקול אחיד ושקט ואז האדריכל העליון של המופע נכנס עם קולו העוצמתי והמיוחד.
זה היה שיר עם מסר של תקווה ואהבה, שיר שחודר עמוק לנשמה, הקהל בטירוף, המסר עבר.
אני לא הצלחתי להבין איך אפשר לבצע כל כך הרבה סגנונות בכל כך מעט זמן.
ואז הגיע הביצוע החמישי בסגנון אחר לגמרי. הלהקה החליטה לבצע את לוחמי האדמה.
אם חשבתי שראיתי כבר הכול במופע של שלמות וייחודיות הבנתי שעוד לא ראיתי כלום.
בביצוע נוסף ומרשים שהחל ברקיעות חזקות על האדמה ונתן אפקט של עדר בהמות דוהר מצד לצד והמשיך עם פיוט עדין על הבמה שנתן הרגשה כל כך נעימה שמשהו גודל קורה סביב.
הביצוע היה שילוב של גאונות ושלמות, לדעת לשלב פיוט עדין עם אפקט של רקיעות עוצמתיות.
זה היה ביצוע משולב של הלהקה והקהל, זה היה מופע של גאונות ושלמות וזאת הייתה עוד יצירת מופת של האדריכל העליון.

הביצוע השישי – האנושות ועץ התפוח
הביצוע היה נפלא. הוא החל בריקוד סולו של בנאדם מול אור לבן ברקע שחור, קטע אומנותי ממש מיוחד.
קול גדול ומיוחד דיבר ברקע וקול אחר הצטרף בשירה שקטה ונעימה וזה ישב על המקצב הטבעי.
ואז הצטרפה עלמה צעירה ויפה לריקוד זוגי עם האדם מול אור לבן על רקע שחור, ואולי זה היה הירח?
הם שרו ורקדו מול עצי התפוח, ואז הופיע נחש גדול שעטף אותם לרגע לגוף אחד מול הטבע הגדול בריקוד אצילי ומיוחד.
לאורך כל הריקוד האדם חיזר אחר האישה ברומנטיקה טבעית ותמימה והנחש רקד לצלילי הקנאה.
 

ואז המתנתי בקוצר רוח לביצוע השביעי אבל רגע לפני שאני שומע את הצלילים ורואה את האורות שוב… פקחתי את עיניי והתעוררתי מחלום קטן מתוק, אז כל זה היה חלום? דמיון?
תקליטור המופע העגול נע ככדור הארץ בתנועה סיבובית, הוא  מסתובב בקצב הקבוע של הטבע לצד האנושות.
חלמתי על בריאת העולם כמופע רוק ייחודי, הבנתי שאנחנו צריכים ללכת בקצב הצלילים הידועים של הבריאה שמסמלת צניעות ופשטות.
אנחנו צריכים לדעת לכבד את הבריות ואת מקומו הטבעי של כל אחד ואחת, המנגינה והאמונה צריכות להוביל אותנו למעשים טובים ולעשייה משותפת.
זה היה חלום שבו הציפורים שרות לעצים והפרחים מחייכים לזאבים.
יש לנו עולם מיוחד, בואו נשמור ויחד נהפוך אותו לעולם טוב יותר.
כי אנחנו חייבים  לכבד את הבריות מהחי, מצומח ומהדומם.
יחד כולנו נתפלל לעולם טוב יותר עבור הדורות הנמצאים ועבור הדורות הבאים.
שבת שלום ומבורכת לכל בית ישראל.