רובינו גדלנו בילדותינו על טיולי שבת ופיקניקים במבצר אנטיפטרוס. יש עוד שטח בגן הלאומי תל אפק שלא היה מטוייל בעבר, מגדל צדק. חורבה שהופכת לפנינה של ממש. מגדל צדק נושא בחובו סיפור מורשת קרב מרתק. בעבר נחל הירקון היווה מכשול עבור מי שרצה לעבור ממצרים לסוריה דרך מדינת ישראל, עברו את מכשול זה דרך מקום שנקרא בעבר "מעבר אפק" שכיום עובר בו ציר ראשי, שהוא חלק מכביש 6. המצודות 'תל אפק' ו'מגדל אפק' הוקמו על מנת להגן על מעבר זה. המקום נכבש ע"י צלאח א-דין בשנת 1187, נהרס ושוקם בתקופה העותומאנית, ובתחילת המאה ה-19 התיישב השייח צאדק ג'מעיני, מהכפר ג'מעין הסמוך לאריאל, ועל שמו נקרא המקום גם מג'דל צאדק או מגדל צדק.
עד מלחמת העצמאות היה מגדל צדק והעיר ראש העין שצמודה לו בשליטה ערבית . במאי 1948, ע"פ עדותו של דן אבן מפקד חטיבת אלכסנדרוני, נכבשה המצודה לאחר קרב קשה אך תוך זמן קצר נכבשה מחדש ע"י העירקים, וביולי 1948 כבשו גדודי חטיבת אלכסנדרוני את מגדל צדק. בתדרוך המוקדם נאמר ללוחמים כי "אם נצליח לכבשו – נכבוש, ואנשי חי"ם יבואו לאחר-מכן כדי לתפוס את העמדות מסביב לראש-העין". בקרב זה נפלו 41 חיילים מחטיבת אלכסנדרוני, גדוד חי"ר 32 וגדוד חי"מ 145.
"הזיכרון המשמעותי בחיי קשור להקמת המדינה, בתאריך 30.5.1948 הודיעו להורי כי אחי יעקב מסינברג נהרג בעת שהשתתף בקרב על הגנת העיר ראש העין. אחי יעקב היה חבר בארגון אצ"ל,מידי שנה עורך בית ספר שבראש העין, אזכרה לזכר החיילים שנהרגו בקרב על כיבוש ראש העין. האזכרה לזכרם, נערכת במבצר אנטיפטרוס בראש העין, המקום שבו נערך הקרב על כיבוש ראש העין. שלושת נכדי למדו בבית הר שבראש העין והשתתפו מטעם בית הספר באזכרה. אני רואה בכך סגירת מעגל." מספרת נחמה לין (מסינברג) אחותו של יעקב מסינברג שנפל בקרב על ראש העין.
בתיעוד מצמרר, על תל הניצב מעל הערים פתח תקוה וראש העין, המשקיף אל כל מישור החוף, מוצבות שתי אנדרטאות לזכר הנופלים בקרבות הללו. כולו מוקדש לחיילים שנהרגו בקרב זה ,רבים מהם תושבי פתח תקוה והסביבה. ההנצחה הינה יוזמה של חברי ההגנה מפתח תקוה והסביבה. נזכור את הנופלים שחירפו נפשם, למען הגנת המולדת ואשר בדמם ציוו לנו את החיים.
