שימושי

שכונות בפתח תקוה

  • אזור תעשייה סגולה
  • אחדות
  • שכונת אם המושבות (הדר) הוותיקה
  • שכונת אם המושבות (הדר) החדשה
  • שכונת בילינסון
  • שכונת בר יהודה
  • בת גנים
  • גני הדר
  • האחים ישראלית
  • הדר גנים
  • חן הצפון
  • חצרות גנים
  • יוספטל
  • כפר אברהם
  • כפר גנים א'
  • כפר גנים ב'
  • כפר גנים ג'
  • מחנה יהודה
  • נווה גן
  • נווה גנים
  • נווה עוז
  • נווה עוז החדשה / נווה עוז הירוקה
  • נווה עוז מערב
  • עין גנים
  • עין גנים דרום
  • עמישב
  • צמרת גנים
  • קרול
  • קריית אלון
  • קריית אליעזר פרי
  • קריית ארגוב
  • קריית אריה
  • קריית דוד אלעזר (דדו)
  • קריית המשוררים
  • קריית הרב סלומון
  • קריית חזני (תקומה, חסידוף, ופג'ה עירוני)
  • קריית מטלון
  • קריית ספיר
  • רמת ורבר
  • רמת סיב
  • שיכון הפועל המזרחי (ותיקים)
  • נווה דקלים (שיפר) (העובד הציוני)
  • שעריה
  • שיכון מפ"ם

•             כפר גנים – השכונה הגדולה בפתח־תקווה. השכונה ממוקמת בחלקה הדרומי של העיר ונהוג לחלק אותה לארבע תתי שכונות:

•             כפר גנים א' ("הישנה") – החלק הוותיק והגדול ביותר של השכונה. מתפרס מרחוב רוטשילד דרום־מערבה עד לרחוב הנשיאים ולרחוב יהלום. בחלק זה מצוי בית חולים השרון.

•             כפר גנים ב' – חלק שנבנה ברובו בשנות השמונים מתפרס מרחוב הנשיאים דרומה עד רחוב העצמאות. בתחומיה נמצאת אולפנית ישורון.

•             כפר גנים ג' ("החדשה"/"העיר הירוקה") – מתפרסת מרחוב העצמאות דרום־מערבה עד לשכונת נווה עוז החדשה, החלה להיבנות בשנים האחרונות על שטחים חקלאיים (בעיקר פרדסים) שהיו שייכים לראשוני כפר גנים. בשכונה נפתח "קניון גנים".

•             בת גנים – שכונה הממוקמת דרומה מחלקו המזרחי של רחוב העצמאות, מתוחמת ברח' זרובבל במזרח ובכביש מכבית בדרום. בתחומיה נמצאת הישיבה התיכונית פ"ת. נבנתה בשנות התשעים. נחשבת לשכונה היקרה בעיר בה גרים גם העשירים והמפורסמים (מוטי זיסר, דודו פישר)

•             כפר אברהם – מושב עובדים דתי, שאוחד עם פתח־תקווה בשנת 1952. היא השכונה הצפונית ביותר בפתח־תקווה. הגדרת כפר אברהם מבחינה גאוגרפית בעייתית במקצת, בעיקר בשל העובדה, שבשם זה נכללו שכונות רבות נוספות כשאוחד המושב עם העיר. גבולותיו של הכפר המקורי אם כן היו מצומצמים בהרבה:

•             במזרח – דרך ירושלים שמהווה את החלק הראשון של כביש ירושלים תל אביב.

•             בצפון – רחוב הרב הרצוג ודרומה לכל אורכו – החל מצומת גנים במזרח ועד ההצטלבות עם רחוב שטמפפר במערב.

•             במערב – מזרחה מרחוב אורבך החל מצומת הרחובות אורבך, שטמפפר, הרצוג והירקונים ועד לרחוב חנקין.

•             בדרום – הגבול הדרומי הוא קצת יותר מפותל – הוא מתחיל ברחוב חנקין במערב, ממשיך דרך רחוב רמח"ל ומסתיים בבתים הדרומיים של רחוב ריינס.

•             חן הצפון – צפונה לכפר אברהם, משקיפה על צומת סגולה.

•             עין גנים מושב עובדים שאוחד עם פתח־תקווה בשנות הארבעים.

•             רמת ורבר


            עמישב־הדר גנים – שכונה הממוקמת בחלק הדרום מזרחי של פתח־תקווה, ממזרח לכביש 40 (רחוב ירושלים).

כפר גנים – השכונה הגדולה בפתח־תקווה. השכונה ממוקמת בחלקה הדרומי של העיר ונהוג לחלק אותה לארבע תתי שכונות:

כפר גנים א' ("הישנה") – החלק הוותיק והגדול ביותר של השכונה. מתפרס מרחוב רוטשילד דרום־מערבה עד לרחוב הנשיאים ולרחוב יהלום. בחלק זה מצוי בית חולים השרון.

כפר גנים ב' – חלק שנבנה ברובו בשנות השמונים מתפרס מרחוב הנשיאים דרומה עד רחוב העצמאות. בתחומיה נמצאת אולפנית ישורון.

כפר גנים ג' ("החדשה"/"העיר הירוקה") – מתפרסת מרחוב העצמאות דרום־מערבה עד לשכונת נווה עוז החדשה, החלה להיבנות בשנים האחרונות על שטחים חקלאיים (בעיקר פרדסים) שהיו שייכים לראשוני כפר גנים. בשכונה נפתח "קניון גנים".

בת גנים – שכונה הממוקמת דרומה מחלקו המזרחי של רחוב העצמאות, מתוחמת ברח' זרובבל במזרח ובכביש מכבית בדרום. בתחומיה נמצאת הישיבה התיכונית פ"ת. נבנתה בשנות התשעים. נחשבת לשכונה היקרה בעיר בה גרים גם העשירים והמפורסמים (מוטי זיסר, דודו פישר)

כפר אברהם – מושב עובדים דתי, שאוחד עם פתח־תקווה בשנת 1952. היא השכונה הצפונית ביותר בפתח־תקווה. הגדרת כפר אברהם מבחינה גאוגרפית בעייתית במקצת, בעיקר בשל העובדה, שבשם זה נכללו שכונות רבות נוספות כשאוחד המושב עם העיר. גבולותיו של הכפר המקורי אם כן היו מצומצמים בהרבה:

במזרח – דרך ירושלים שמהווה את החלק הראשון של כביש ירושלים תל אביב.

בצפון – רחוב הרב הרצוג ודרומה לכל אורכו – החל מצומת גנים במזרח ועד ההצטלבות עם רחוב שטמפפר במערב.

במערב – מזרחה מרחוב אורבך החל מצומת הרחובות אורבך, שטמפפר, הרצוג והירקונים ועד לרחוב חנקין.

בדרום – הגבול הדרומי הוא קצת יותר מפותל – הוא מתחיל ברחוב חנקין במערב, ממשיך דרך רחוב רמח"ל ומסתיים בבתים הדרומיים של רחוב ריינס.

חן הצפון – צפונה לכפר אברהם, משקיפה על צומת סגולה.

עין גנים מושב עובדים שאוחד עם פתח־תקווה בשנות הארבעים.

רמת ורבר

עמישב־הדר גנים – שכונה הממוקמת בחלק הדרום מזרחי של פתח־תקווה, ממזרח לכביש 40 (רחוב ירושלים).

עמישב הוקמה כמעברה בשנות ה־50 של המאה ה־20 על אדמות הכפר הערבי פג'ה. גובלת בכפר סירקין. בשלהי שנות ה־70' נכללה השכונה בפרויקט שיקום שכונות (אומצה על ידי הפדרציה היהודית של קהילת יהודי שיקגו) ושינתה את פניה. מאז נעשה בשכונה פיתוח רב.

הדר גנים הוקמה בראשית שנות ה־90 בשטחה של שכונת עמישב. בין הפרויקטים החשובים של ראש העירייה גיורא לב. השכונה צמחה מאוד וכיום היא עדיין מתרחבת צפונה ומערבה ומתחילה לגבול בצומת סירקין ובשכונת שעריה ובמזרחה מחלפון שמחברה לכביש מכבית (471). השכונה מאופיינת ב־3 שיטות בניה, העיקרית בהם היא השיטה הרוויה. השיטה הנוספת מכונה " גג־גן" – מבנים בני שתי קומות, דירה אחת מעל, כוללת גג, ואחת למטה, כוללת גן. השיטה הנוספת הנפוצה שם היא שיטת הקוטג'ים הטוריים. בשכונה נמצאת אנדרטהלחללי אסון המסוקים. בסוף שנות ה־90 התרחבה מאוד השכונה ובהמשך רחוב מנחם בגין נבנו מספר מתחמים שכל אחד מהם מיועד לציבור משלו כגון: גני הדר ויוצאי חברון (ליטאים), קריית בעש"ט (חסידים), בינת לעיתים (ספרדים), החושן (דתיים לאומיים), וכן אזור של עולי אתיופיה ואזור של עולי חבר העמים.

שעריה – בתחומיה נמצא בית החולים הגריאטרי שיקומי "בית רבקה".

אחדות

מחנה־יהודה נוסדה בשנת 1913 על ידי המשרד הארצישראלי כמושב עצמאי. בשנת 1937 צורפה השכונה לעיר פתח־תקווה. השכונה מצויה מדרום למרכז העיר ובסמוך אליו. מדרום לשכונה נמצאות השכונות שעריה ואחדות וממזרחה עין־גנים.

שכונת בילינסון – שכונת מגורים שהוקמה בתקופת המנדט על אדמות שנקנו מהכפר הערבי פג'ה. צמודה לכפר סירקין.[40][41] השכונה כוללת רק בתים צמודי קרקע. בשנים האחרונות גבר הביקוש לשכונה ובתים קטנים וישנים מפנים את מקומם לבתים מפוארים רחבי מידות.

קריית־אלון – שכונת מגורים שהוקמה לאחר קום המדינה על חורבות הכפר הערבי פג'ה, ושוכנה בעולים חדשים. בעת היווסדה נקראה בשם "פג'ה", וגם כיום מוכרת בקרב תושבי האזור בשם זה.

יוספטל – ממוקמת בין פג'ה לצומת גנים. מאוכלסת במשפחות ותיקות לצד עולים חדשים.

נווה גן – שכונה קטנה ויוקרתית בצפון העיר פתח־תקווה, מצפון לציר ז'בוטינסקי ומדרום לשכונת אם המושבות. השכונה נחשבת כאחת השכונות הטובות בעיר. בשכונת נווה גן נמצא הבניין הגבוה בעיר.

נווה עוז – במקור שכונת בתים צמודי קרקע ותיקה בדרום־מערב העיר פתח־תקווה. כיום כוללת גם אזור חדש של בתים צמודי קרקע דו משפחתיים. נחשבת למבוקשת ויוקרתית.

קריית מטלון במערב. שכונת מגורים שנוסדה לפני קום המדינה. מאוחר יותר נוספו אליה שכונות קטנות: קריית משה בדרום ושכונה בשם גן־שלמה מצפון לרחוב מסדה. כיום שכונות אילו נבלעו בתוך שכונת מטלון הוותיקה יותר. ממזרחה של שכונת קריית מטלון מתפתח לאחרונה אזור עסקי גדול, אשר נושא את השם מטלון.

קריית אריה – אזור תעשייה, מצפון לדרך ז'בוטינסקי.

אזור תעשייה סגולה – בצפון מזרח העיר, מצפון לשכונת כפר אברהם, ממערב לכביש 40 ומדרום לכביש 5 ולמחלף ירקון.

שכונת אם המושבות היא שכונה בצפון מערב פתח־תקווה (הבניה החלה בסוף שנות ה־90), בסמוך לבית העלמין ירקון, אזור התעשייה קריית אריה, כביש 5 ומחלף תקווה, לא הרחק מבית חולים בילינסון, בית חולים שניידר והקניון הגדול של פתח־תקווה. השכונה כוללת בתי קומות שמאכלסים בעיקר משפחות צעירות מהמעמד הבינוני־גבוה. אם המושבות החדשה – כוללת מספר פרויקטים שונים, ביניהם לב הסביונים, אילנות, מגדלי אם המושבות, חפציבה, א. דורי, גינדי ועוד, רובם רבי קומות 9–23 קומות. גבולות השכונה, במערב דרך ראשון לציון, בצפון מסילת הברזל לכיוון ראש העין וסגולה, במזרח רחוב פיינשטיין ובית העלמין סגולה, בדרום האחים ישראלית ורחוב גיסין. רוב תושבי השכונה הם זוגות צעירים עם ילדים. בשכונה קיימת קבוצה פתוחה

תגובות פייסבוק
Back to top button
Close
Close