טורים

בטיול בעכו, מול הים, הגעתי לתשובה

כשהתחלתי לכתוב את הטור לא ידעתי לאן זה ייקח אותי. אפילו לא הייתי בטוחה שאכתוב טור נוסף, אבל אז זה תפס – עוד ועוד אנשים מבקשים שאשלח להם את הטור הבא, ושואלים למה בעצם לא כתבתי עד עכשיו?!
אז ככה…
בשנים האחרונות לא עשיתי הרבה דברים, בעצם סוג של "לא היו לי חיים"… בסוף השבוע האחרון נסענו עם חברים לעכו. לכל אחד מכם זה נראה ברור כל כך, נסיעה ללילה אחד בלבד, עם חברים לטיול, אצלכם – אולי זה בשיגרה. אצלי לא. מעל לשש שנים לא נסעתי "סתם" לטיול, בלי מטרה, משימה או עבודה. זה פשוט לא קרה.

"אז למה עשית את זה לעצמך?" שאלה אותי חברה וותיקה מכיתה ו׳, "למה?"
אותה חברה, שלא שפטה אותי מעולם, זאת שבכיתה ו׳, כשעברתי מחולון לרמת השרון קיבלה את פני בחיבה – בניגוד לאחרים שכבר היו מחוברים לחברים שלהם ולא הסכימו לפתוח לי פתח ולשלב אותי בחברתם. אותה אחת שכשביקשו בחטיבה לבחור חברה אחת לחטיבה לשיבוץ באותה הכיתה, היה ברור לנו שנרשום אחת את השניה. כשעברנו לתיכון שמרנו על הקשר ההדוק הזה. כשהתגייסנו, התראינו לעיתים רחוקות יותר, וכשהתחתנה, ובעלה נאלץ ללמוד מעבר לים – היא כמובן הצטרפה אליו. אבל למרות זה, אנחנו מבינות אחת את השנייה בלי צורך לפרט מעבר למילה אחת, ולעיתים די במבט עיניים קצר. גם אם לא דיברנו שנה, אנחנו ניפגשות וכאילו לא הייתה הפסקה מעולם. היא פשוט שם בשבילי וזה הדדי.


אני חושבת שזה היה ברור לי תמיד, אבל לפעמים צריך לצאת מהשגרה כדי לקבל זווית חדשה ולהבין ולהגדיר את מה שכבר ידוע

אז ניפגשנו אחרי הבחירות והתחבקנו, כי כמובן בתקופת הבחירות בקושי ניפגשתי עם עצמי שלא לדבר על חברים. והיא, זו שלא שפטה אותי אף פעם – שאלה "למה עשית את זה לעצמך?"

בטיול בעכו, מול הים, הגעתי לתשובה. ישבתי עם איציק, הסתכלתי עליו, על החיוך הרגוע והשלו שלו, זה שאני כל כך אוהבת וזה שנותן לי להרגיש הכי בטוחה בעולם. אני חושבת שזה היה ברור לי תמיד, אבל לפעמים צריך לצאת מהשגרה כדי לקבל זווית חדשה ולהבין ולהגדיר את מה שכבר ידוע. הכל בשבילו ❤

תגובות פייסבוק

כתבות קשורות

10 תגובות

  1. מדהימה ומדהימים! כיייף לראות את האהבה בנייכם♥ שתאהבו לנצח וכן… אם כבר להקריב אז מה מוצדק יותר מאהבה .

  2. תענוג , המשיכי להנות, התברר גם לי שחברי ילדות תמיד שם בשבילך ו ם מבינים אותל הכי טוב

  3. דפנה,
    לאהוב את איציק האדם זה לא חוכמה גדולה, לא צריך להתאמץ יותר מדי.
    לא גילית את אמריקה מצד שני בקדנציה האיש היה שייך לציבור, ופתאום הוא חוזר הביתה עם הרוגע והג'אסטות החבריות, איך אומרים ??
    חזר לעצמו.
    תיהנו בהצלחה בהמשך.

  4. ❤❤ בוקר טוב דפנה ממש יפה הטור באחלט לדעתי שיוצאים לטיול שהוא לא מתוכנן תמיד יותר מוצלח מאשר טיול שהו מתוכנן יום טוב דפנה וחודש טוב לכולם..

  5. דפנה יקרה,
    איציק ברוורמן היה כמגדלור בפוליטיקה, אדם ישא, הגון, הוגן שעשוי ללא חת. לגאווה ולעונג היה לי להתלוות אליו במהלך כהונתו כראש העיר.
    את פעלת ופועלת במרץ לרווחת רבים מתושבי העיר ובכלל.
    תבורכו חברים יקרים. אוהבת

  6. דפנה
    את אולי לא זוכרת אותי.אישתי טיפלה בבת שלך.אנחנו משפחת הבר הורי והורי בעלך היו חברים במשך שנים רבות נפשו ביחד ושיחקו קלפים כל שישי.יצאו לבתי הבראה ואילו בארץ.
    נהנתי לקרוא את מחשבותיך וקל לי להבין משום שאני בגימלאות והחופש וחוזר המחויבות .
    לאחר שנים של מחויבות.
    בכבוד
    יצחק הבר

  7. דפנוש איזו כתיבה מרגשת.תמיד הייתם זוג מקסים וכיף לראות שצלחתם את הכל ועדיין האהבה מנצחת את כל הקשיים.

  8. יצחק בהחלט זוכרת את החבורה ישבה במרפסת בבית של לאה ושלמה, יש לך ד״ש חם מאיציק

Back to top button