בכל שנה בתקופת חג הפורים אני נזכר באיש מיוחד, קוראים לו ג'ו קווינסלנד.
הבטחתי לעצמי שאם יום אחד אכתוב משהו בפורום גדול בנושא פורים אספר עליו, ג'ו הוא חבר ודמות למופת בעיניי.
אתם בטח שואלים מדוע הוא בנאדם כל כך מיוחד? הנה הסיפור:
הוא תמיד אמר לי – כלב יכול להרוס לך נעל אבל בנאדם יכול להרוס לך את הלב!
ג'ו גדל בכפר קטן צפונית למטרופולין הגדול של העיר. הוא היה ילד בעל דמיון מפותח, יצירתי בצורה בלתי רגילה והיה לו את הקסם האישי שלו.
ג'ו חילק את חייו לעולם המשעמם שהכתיבו לו ולעולם המיוחד שלו. הדמיון לקח אותו למקומות מדהימים וקסומים שגרמנו לו להרגיש בנוח, להרגיש הכי טבעי בלי תחפושת.
בני האדם ראו בו משהו מוזר, משהו אחר ולא מוסבר, חלקם התרחקו ממנו ככל האפשר.
אני תמיד ראיתי בו משהו מיוחד, משהו כל כך שונה מהנוף המשעמם שרואים כל יום בכל מקום. הקסם שלו משך אותי להתקרב אליו כמה שיותר. דיברנו על עולמות אחרים ומצאנו כל כך הרבה דברים משותפים.
ג'ו היה איכות, לא כמות.
ג'ו הרגיש הכי טבעי לידי ואני הרגשתי הכי טבעי לידו, וזה היה כל הקסם של החברות שלנו.
ג'ו גדל בסביבה שלא האמינה בו. סביבה אשר מצאה את כל הסיבות לכישלונות שלו אבל לא מצאה סיבה אחת להצלחה שלו. הוא היה במסגרות שונות ומשונות ובכל מסגרת דאגו לבנות מעל ראשו תקרת זכוכית כי הוא היה אחר, כי הוא שונה לדעתם.
הילד המדהים הזה גדל והפך לנער, ומנער הפך לאדם בוגר.
אדם בוגר שבמשך כמה עשורים בונים מעל ראשו תקרת זכוכית שהוא לא יכול לטפס מעליה, כי גם שהוא ניסה לטפס דאגו לקשור את רגליו וידיו בחבלים של בורות, חוסר הבנה וחוסר רצון לקבל משהו אחר.
בכל שנותיו הוא קיבל יחס רע מכל כך הרבה בני אדם, ואהבתו לחיות הלכה וגדלה.
הוא תמיד אמר לי – כלב יכול להרוס לך נעל אבל בנאדם יכול להרוס לך את הלב!
בכל שיחה משותפת הבנתי שג'ו עשוי מחומר אחר, יש בו גאונות ופשטות שלא רואים בכל מקום.
מי שהיה עוצר לרגע ומקשיב לו היה יכול להבין שג'ו זה לא עוד זכוכית, ג'ו זה יהלום!
הבעיה, שאף אחד לא עצר להקשיב.
לפעמים רצה במוחי המחשבה אולי הוא שייך לתקופה אחרת, לדור אחר מיוחד וקסום.
כל אדם שפגש את ג'ו הסביר לו את משנתו לחיים ומדוע הכישלונות שלו ברורים וידועים.
בחלק מהזמן ראיתי אותו מנסה להישאר איתן מול רוחות רעות ובחלק אחר של הזמן ראיתי אותו מתכופף לאסוף את שברי החיים ולחבר אותם שוב בצורה אחרת.
אור האמונה שלו מעולם לא כבה מול רוחות וגשמים וזה סוד הצלחתו וגדולתו.
השנים עברו להם והזמן יצר את האיזון המושלם.
הדבר המדהים בכל הסיפור הוא שג'ו לא ניסה לשנות את עצמו ולהתאים את הסגנון שלו לבנוניות המודרנית.
למזלו הגדול, לאורך כל השנים שכל כך הרבה אנשים פגעו בו בכל דרך אפשרית דבר אחד לא נפגע, הדמיון והיצירתיות יוצאת הדופן שלו.
משם הוא קם כל פעם מחדש בעטיפה אחרת, מזווית אחרת והסתכלות שונה.
הוא תמיד אמר לי, במקומות שיש אמונה יש צמיחה ובמקומות שיש מים יש פריחה.
להיכשל במסגרות המרובעות והמיושנות זה לא אסון גדול.
להצליח בדברים חדשים שאף אחד לא מבין אותם זאת הצלחה, אני לא מעתיק את האתמול, אני רוצה להמציא את המחר.
בכל השנים ג'ו קיבל סירובים, במקומות עבודה, בקריירה אקדמאית ואפילו בדברים פשוטים שנראו כבלתי אפשריים לכישלון, ג'ו נכשל עפ"י אחרים.
הוא תמיד היה אומר מחר אני הולך לקבל "לא" מעוד אדם שלא מבין מזה "כן".
אתם שואלים מה עם ג'ו קווינסלנד היום?
בעולם שהיצירתיות היא מוצר נדיר על מדפי הבינוניות המודרנית, בעולם שהפך להיות כפר גלובלי ולא הכפר או נוף ילדותו של ג'ו.
בעולם שצמא לאנשים שיודעים להמציא את המחר ולא להעתיק את האתמול יש ערך גדול.
ג'ו היום הוא איש רב פעלים בשלל תחומים ונחשב לשם דבר.
היכולות שלו תמיד היו שם, הכישרון שלו תמיד היה שם וכמובן הדמיון והיצירתיות אך בבגרותו כאשר הוא עומד היום מול חברות וארגונים אשר צריכים את הבידול והייחודיות יש לאדם הזה ערך עצום!
לאורך כל השנים כאשר ניסו להרוג לו את הדמיון, כאשר ניסו להרוג לו את היצירתיות וכאשר הסבירו לו כמה שהוא מוזר ולא מתאים הוא נשאר אותו אדם כמו שהוא עם כמה צלקות בלב.
חלק מאותם אנשים שהציעו לו לשנות ולהשתנות הולכים ללמוד היום חשיבה יצירתית, הם הולכים ללמוד יזמות והם הולכים ללמוד כיצד להמציא את המחר, ג'ו לא הלך ללמוד איתם כי הוא האדם שמלמד אותם.
אתם שואלים איך ג'ו קשור לפורים?
ג'ו מעולם לא התחפש הוא היה מי שהוא, הסביבה לידו התחפשה פעם לשדון הרע ופעם לשדון הטוב.
ככל שהם ראו את ג'ו חלש הם התחפשו לחזקים וכאשר הם ראו את ג'ו חזק הם התחפשו למעריצים!
אז בכל פעם שאנחנו רואים מישהו או מישהי שהם אחרים או שונים, אנשים שחושבים אחרת או נראים אחרת.
אנחנו לא צריכים לזלזל, אנחנו לא צריכים לפסול ואנחנו חייבים לדעת לקבל את כולם.
כי לכל אחד ואחת יש את הקסם הייחודי.
תזכרו בכל פעם את ג'ו קווינסלנד כי היום אלה שזלזלו בו הם תלמידים שלו, הם לקוחות שלו והם רואים בו מודל לחיקוי.
אתם שואלים איך ג'ו קשור לפורים?
ג'ו מעולם לא התחפש הוא היה מי שהוא, הסביבה לידו התחפשה פעם לשדון הרע ופעם לשדון הטוב.
ככל שהם ראו את ג'ו חלש הם התחפשו לחזקים וכאשר הם ראו את ג'ו חזק הם התחפשו למעריצים!
לסיום דברי אני רוצה לומר תודה לג'ו אשר שינה את חיי, שינה לי את המחשבות ולימד אותי להאמין בעצמי, הוא לימד אותי שאפשר לאהוב ולהנות מדברים פשוטים, הוא לימד אותי שלא קיימת הרוח אשר יכולה לכבות את אור האמונה העצמית שלנו כל עוד אנחנו משאירים אותו דולק.
חג פורים שמח לכל בית ישראל!
גיא, יש הרבה מה ללמוד ממך
נהנתי ממש לקרוא, תודה לך!
סיפור נהדר על עוצמה פנימית.
תודה גיא
כל הכבוד אחי!
סיפור מענין
יפה מאוד, מעניין, ועם המון מוסר השכל.