טורים

אני והרווחה, הרווחה ואני

תמיד אמרתי שאם לא הייתי צריכה משכורת כדי לחיות הייתי מתעסקת אך ורק בנושאי רווחה. אני מאמינה שזה נותן הרבה יותר לצד שנותן מאשר לצד שמקבל, שזה הופך את הילדים שלך להרבה יותר רגישים וטובים.

אני לא אשכח ששחר, הבת הצעירה שלנו, הגיעה עם משלוח מנות שקיבלה בגן ואמרה ״אמא לא אכלתי כלום כי אני רוצה לתת את זה לילדים שאין להם, לפסח״. זה היום שאמרתי לאיציק, הצלחנו.
כמובן שלא אמרתי לה שזה לא כשר לפסח ? אבל לקחנו את המשלוח והעברנו אותו למי שצריך.
זה היה הרגע בו ידעתי בוודאות, שבמשימה החינוכית שהצבנו לעצמנו – הצלחנו.

לפני שנים היינו בברית של חברים שנולד בנם הבכור, במסיבת הברית שאל אותי אותו החבר ״איך אני אחנך את ילדיי לנתינה?״ התשובה המיידית שנתתי לו, פשוט תן להם דוגמה אישית, תתנדב, תתרום תתן… ככה הילדים יראו וככה הם יהיו. אין קיצורי דרך בנושא הזה. כדי להוכיח לו שזו הדרך, סיפרתי על משלוח המנות של שחר.
שנים רבות לאחר מכן תכננתי מסיבת הפתעה ליום ההולדת של רועי (הסנדוויץ שלנו) עם החברים שלו, ובשביל סיפור הכיסוי אמרתי לו ״ביום שלישי אני זקוקה לעזרתך״.
אני כבר לא זוכרת בדיוק את הפרטים הנוספים אבל זוכרת את התשובה, ״אמא אני לא יכול ביום שלישי״ רועי, התעקשתי, אני חייבת את עזרתך והוא בשלו: ״אמא אני לא יכול, כל יום אחר ברצון״.
הדבר היחידי שחשבתי כמה זמן לקח לי ולחברים שלו להגיע ליום המוסכם ושהוא נוח לכולם ועד שסגרנו הכל…
רועי, התחלתי להרים קול, אני לא מבקשת ממך הרבה פעמים, בבקשה אני ממש צריכה אותך ״אמא אני מתנצל, בימי שלישי, מזה כשנתיים אני מתנדב באקי״ם. לא התכוונתי לספר על כך אבל לא אוכל לעזור לך, יש אנשים שמחכים לי שם".
ברור ששיניתי את מועד מסיבת יום ההולדת…
רועי, היום סרן בקבע ועדיין מגיע מידי פעם לבקר את החברים באקי״ם.
אני מספרת לכם את זה כי נתינה זו דרך חיים, חינוך לעשייה למען האחר.
זאת הזדמנות מבחינתי להגיד תודה מכל הלב למתנדבים הרבים והטובים בפרויקט מדהים שהקמתי לפני חמש שנים ״לקט לשבת״ בשוק בפתח תקוה. מתנדבים שהגיעו מידי יום שישי חלקם חובשי כיפה למרות שהשבת בפתח, בגשם זלעפות ובשמש הקופחת, התנדבו ולא פספסו את המצווה, לחלק ירקות, פירות, לחמים ולעיתים אפילו פרחים לכאלו שידם אינה משגת. להגיד תודה על הדרך, הרגישות ובעיקר שהיה אכפת להם מהאחרים❤

אני מנצלת את הבמה הזו ומבקשת שכל מי שחשובים לו באמת תושבי העיר שלא שפר עליהם גורלם, שהפרויקט הזה ימשיך, כי יש מי שזקוק לו באמת. ❤

תגובות פייסבוק

כתבות קשורות

4 תגובות

  1. כל כך הרבה קיבלתי בחיי.
    אם לא נקבל איך נדע לתת?
    כל מה שקיבלתי בחיי גם הטוב וגם הרע הפך בעיני לתובנה אחת גדולה
    נתינה היא דרך חיים המובילה אותך לקבלה קודם של עצמך ואחר כך עם הסביבה.
    גם אתה וגן הסביבה נשכרים באותה מידה

  2. חג שמח דפנה יקרה?אנחנו בחזרה מהצפון….ריגשת אותי במילותייך ובמעשייך- כל הכבוד לך תמיד מוכנה לעזור ולתרום?

  3. מרגש ומעורר השראה ב"ה שתמיד נזכה להיות בצד הנותן והתורם ובכלל שנגיע לזמן הגאולה שאף אדם לא יהיה נזקק אמן ואמן

אולי יעניין אותך גם...
Close
Back to top button
Close
Close